הורים: למה כדאי לכם להיות קשוחים עם הילדים

כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו החברים הכי טובים שלנו וישתפו אותנו בכל – עד כדי כך שאנחנו שוכחים שתפקדינו גם לחנך אותם • למה חשוב להיות סמכותיים, ואיך לעשות זאת בחמישה צעדים פשוטים

כולנו נתקלנו בשלב כזה או אחר, בין אם כצופים מהצד ובין אם כהורים, בסיטואציות בהן הילד בוכה בסופרמרקט כי הוא לא מקבל את החטיף שהוא רוצה, הילדה משתוללת ברחוב ומסרבת להמשיך ללכת, או האחים שרבים באמצע הפארק ואין לנו מושג איך להפריד ביניהם. מגמה שמסתמנת בשנים האחרונות, מתבטאת בכך שהורים מנסים להיות החברים הכי טובים של הילד, ומתקשים יותר ויותר להיות סמכותיים ולמנוע את הסיטואציות הללו. המצב הזה עשוי להיות בעייתי מאוד.

סמכותיות היא אלמנט חשוב להתפתחות התקינה של הילד

סמכותיות, הצבת גבולות והיכולת להגיד "לא!" חד וברור לילד, הם כולם חשובים מאוד להתפתחות התקינה של הילד. ילד שגדל עם הורים שהם החברים הכי טובים שלו, כאלו שנותנים לו לעשות מה שהוא רוצה ולעולם לא מעירים לו, עשויים לגדול כילד בלי גבולות, כזה שאין סיבה שיקשיב לאבא שאומר לו לעשות שיעורים (בכל זאת, חבר לא מורה לך לעשות שיעורים).

איך בכל זאת להיות הורים סמכותיים?

כמה שינויים בהתנהגות ההורים עשויים לעשות את העבודה. חמשת הטיפים הבאים יעזרו לכם להתחיל:

• שליטה בתגובות

חשוב להבין כי הורה סמכותי הוא לא הורה שלטן שילדיו מצייתים לכל דבר שאומר, אלא הורה ששולט בתגובות שלו ולא מתפרץ. במקום לאיים, להתחנן, לצעוק או לכעוס, נסו להיות סמכותיים ולדבר בנוקשות ובקור רוח. זה מעביר מסר כי אתם לא נתונים למצבי הרוח של הילד.

• הצבת גבולות ברורים

הורים לא סמכותיים שהם "החברים הכי טובים של הילדים" מספקים לילד בית ללא גבולות, בו הוא יכול לעשות כל מה שעולה בראשו. כשילד רואה שאין באמת גבולות בבית, הוא עשוי לקחת את זה הלאה אל החיים בחוץ. עם גישה של "הכל מותר", הוא עשוי להפוך לילד אלים ולא מכבד. גבולות הם חשובים כבר מגיל צעיר, שכן כך הילד לומד את חוקי הסביבה ואת הצורך במסגרת.

• הימנעות  מוויכוחים

כל הורה מכיר את האמירה הדרמטית, "זה לא פייר!". ישנם מומחים שמציעים להגיד בסמכותיות ובקשיחות, "לא, זה לא". או אפילו "אני יודע". זו דרך פשוטה לשים סוף לוויכוחים מיותרים. בנוסף, ניתן להוסיף אמפתיה, להגיד לילד שאתם יודעים שהוא מאוכזב, אבל שההחלטה היא סופית. כך הוא יבין שיש דברים גדולים ממנו, ושלא הכל נעשה לפי רצונו.

• לא לצעוק, אבל כן להרים את הקול

רצוי שלא לצעוק על הילדים, אבל לפעמים להרים את הקול זה הכרחי כדי למשוך את תשומת ליבו של הילד. חשוב לא להגיד דברים שעשויים להיחשב משפילים או מאיימים, שכן נמצא כי זה לא אפקטיבי, וכי ילדים נוטים לחקות את התנהגות ההורים.

• תקשורת פתוחה

נסו לנהל תקשורת פתוחה עם ילדיכם, כך שידעו שיש להם תמיד אל מי לפנות ומישהו שיקשיב להם בלי לשפוט. במקום לנהל את ילדיכם בעזרת פקודות, ספקו אפשרויות בחירה, ונהלו שיחות עם הילד לגבי מה בחר ולמה.                                                        

לסיכום, חשוב להבין את הגבול הדק בין סמכותיות לתקיפות, ולדעת כי מצד אחד אסור להיות קשוחים מדי, אך מצד שני אסור להיות ותרניים מדי. כאשר ההורה קשוח מדי, הילד עשוי לחוות תסכול ולהרגיש כאילו אף אחד לא אוהב אותו או רואה בו דברים טובים. הסוד הוא להצליח לשמור על סדר וגבולות בבית ומחוצה לו, אך עדיין לשמור על תקשורת פתוחה ולבלות עם הילד, כך שידע שתמיד תהיו שם בשבילו, ושיש מי שיסייע לתקן אותו במקרים בו הוא טועה.